"תגידי, את זאת שיש לך שלושה ילדים?" שאל אותי היום נהג מונית "כן, והקטנה בת חצי שנה". "ואלה, את לא נראת אחת אחרי לידה"..
נחמד מאוד לקבל מחמאות כאלה, במיוחד שאת אחת אחרי לידה שלישית ועברת את הגיל 35.
אז מה הסוד?
לא אסתיר שהתאמנתי גם בזמן ההריון לרבות שיעורי אירובי ומדרגה עד לחודש שמיני ושיעורי בודי באלנס בחודש תשיעי. על התאמלות בזמן ההריון ניתן לקרוא בפוסט אחר שלי: http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1882137
נכון שעייפים ודבר ראשון שאמרתי כאשר פתחתי עיניים אחרי לילה ללא שינה (כאשר הקטנה העירה אותי כל חצי שעה עד לשעה 6 בבוקר ואז הלכתי לעבודה) זה "בא לי למות!!!".
האוייב העיקרי שלנו זה תירוצים: אני עייפה, היה לי יום קשה בעבודה, יש לי שלושה ילדים, אני מבוגרת כבר, י לי גנים של שמנות וכו…). אף אחד מהם לא מתקבלת אלא אם את סובלת מאיזה מחלה חלילה..
חשוב מאוד כשלושה חודשים אחרי לידה להתחיל או להמשיך בפעילות ספורטיבית, תאמינו לי, זה נותן לנו כוחות ואנרגיות להמשך..
אפשר לבקש לפרגן מבן זוג וערב אחד לפחות ללכת לחדר כושר, לשיעור אירובי, להליכה בפארק או בסביבת הבית או לעשות תרגילי ספורט מול טלביזיה.
במקום לנסוע ברכב לסידורים, ללכת ברגל.
למזלי כל הלידות שלי היו רגילות, אז 6 שבועות אחרי לידה מיד לאחר קבלת האישור מרופא נשים הייתי מתייצבת במכון ספורט בו אני מנויה.
אפשר להתחיל מתרגילי עיצוב או אירובי דאנס.
לחדר כושר לקח לי לחזור קצת יותר זמן. רק היום, 6 חודשים אחרי לידה חזרתי לעשות מכשירים בחדר כושר.
לכל אחת קצב משלה אבל חשוב לא להזניח את הגוף כי ממצב הגוף יש הפעה על הנפש ועל מצב רוח והרגשה הכללית שלנו.
