חווית ההשרדות שלנו

אחרי עבודה אוספת את ילדי מהגו. "אמא, את יודעת שהיום הייתה הזעקה ונכנסנו לחדר מוגן" מספרת גדולה, "גם אנחנו נכנסנו למקלט" מספר האמצעי". מבינה שגם ביתי התינוקת עברה כנראה חוויה דומה רק לא יכולה לספר עליה כי היא לא יודעת לדבר.

מחליטה "לשדר עסקים כרגיל" ולוקחת אותם לחוגים. להפתעתי היו די הרבה הורים עם ילדיהם במקום (כנראה השתדלו להיות קוליים כמוני:)

החוגים והמקלחת אחריהם עוברים בשלום.

נכנסים לרכב ונוסעים לכיוון הבית, ברגע מתנגת מוזיקה , אחרי ניסיון כושל למצוא חניה בקרבת הבית, מתקרבת לבית ושומעת "קול סקסי ורגוע של השדר" אשר מדווח על "צבע אדום" באזור הדרום ומייד לאחר מכן אזורים במרכז.

תוך כדי החשבה לקול רגוע המתאים יותר למספר הסיפורים מאשר למודיע על סכנה, מבינה שיש לי כדקה וחצי לצאת מהרכב, להוציא ממנו ילדים ולהסתתר.

מבקשת לילדים (אשר קבלו תדרוך מוקדם על התנהגות במצב, הייתה לי תחושת בטן) לצאת במהירות מהרכב, שולפת את התינוקת וממהריםן למקלט.

בדרך פוגשים שכן שפותח לנו את הדלת. יורדים למקלט.

ברקע נשמע בום חזק.

הגדולה שואלת "אמא, כולם חוץ  מאיתנו מתו? גם אבא מת?".

עונה לה מה פיתאום. הבום היה רחוק מכאן וכולם בטח הסתתרו כמונו.

למעלה שומעת צעדים מוכרים של בעלי שהיה בחדר מדרגות בקומה שלנו, שואלת אותו אם אפשר לצאת. הוא אומר שכן.

יוצאת לסגור את הרכב ולאסוף דברים שהתפזרו תוך כדי בריחה.

מבינה שאנחנו בסרט לא נחמד בו אנחנו שחקנים או לפחות ניצבים…

מודעות פרסומת

אודות juli1974

אקדמאית, אמא ל-3, יחצנית מסיבות לשעבר, עוסקת בתחום בקרת פרויקטים
פוסט זה פורסם בקטגוריה אקטואליה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על חווית ההשרדות שלנו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.