שביל עיזים ביקור מאכזב

במסגרת פעילות של מועצת החלב הוזמנתי לסקור פעילות במחלבת "שביל העיזים" במושב טל שחר, אשר נוסד עם קום המדינה בשנת 1948 ומונה כיום כ300 משפחות.

גילוי נאות: הייתי אורחת של המקום.

אתחיל מזה שמדובר בדעה אישית שלי מחווית הביקור במקום. לאחר שעת נסיעה מפתח תקווה התאכזבנו לגלות פעילות שמתאימה יותר למבוגרים מאשר לילדים.

לפני הסדנא  ביקרנו בדיר עיזים והילדים האכילו עיזים.

סדנת "שביל החלב"- סדנת הדגמה של הכנת גבינה, החלה בשעה 11:00 :

הסדנא כללה פעילות חוויתית בדיר ובנוסף הדגמה ולימוד הכנת גבינה כפרית בעלות (לא זולה) לאדם בקבוצה של 30 ש"ח (המחיר המוזל הוא לפעילות בבחול המועד).

למרות שחלק המשתתפים היו משפחות עם ילדים, הסדנא לא ממש מתאימה לילדים קטנים, שאינם לוקחים חלק פעיל בסדנא.

היה יכול להיות הרבה יותר נחמד אם כחלק מהסדנא הינו זוכים לטעום מתוצרת המחלבה, יוגורטים או גבינות, אך הסתפקנו במים ונישנוש מצות (אותן הבאנו מהבית..)

אלון, הבעלים של המחלבה, הסביר על תהליך  הכנת הגבינות בשפה מדעית שהילדים לא כל כך התחברו אליה, כמו גם חלק מהמבוגרים…

ההסבר כלל מושגים מסובכים מתחום הביולוגיה אותם לא אציין (כי אני לא כל כך מבינה בזה) .

בגדול מכינים גבינה מחלב מפוסטר  אותו מחממים קודם. מוסיפים לליטר חלב  בקבוקון יוגורט + כוס קטנה של חומץ 5%. מפרידים בין גבינה למיים ונותנים לגבינה להתקרר כחצי שעה.

משפחתו של אלון עברה לפני 22 שנים מירושלים למושב בעקבות חלום של אביו להתחבר לאדמה. תחילה גדלו במשק תרנגולות ולפני כ-8 שנים הוחלט להקים מחלבה.

לסיכום: פרשנו באמצע לאחר שילדים שלנו "שרדו" בשעמום חצי שעה של הסדנא. לגבי מוצרים של מחלבה אין לי דעה היות ולא הציעו לי אפילו לטעום מהם..