מוזיאון תל אביב – היסטוריה של יופי: חדרי המיניאטורות של הלנה רובינשטיין

מוזיאון תל אביב לאמנות חוגג 90 ולכבוד חופש הגדול שבפתח מציע פעילות מרתקת המתאימה גם למבוגרים וגם לילדים!

הלנה רובינשטיין (1870–1965), מייסדת אימפריית היופי ואספנית ידוע, תרמה למוזיאון  17 חדרי המיניאטורות הייחודיים והמרהיבים אשר קמים לתחייה ולתצוגה מחודשת בעיצוב מקומי עכשווי המותאם לקטנים ולגדולים כאחד, לאחר שימור נרחב ויסודי של 4 שנים.

החדרים, שהוצגו לראשונה בסלון ביתה של האספנית ב־1935 המשיכו מסורת של בתי מיניאטורות שהופיעו לראשונה בגרמניה ובהולנד במאה ה -17 ונועדו להקסים ולהדהים את הצופה.

המבקרים בחדרי המיניאטורות מוזמנים לפסוע ברחוב תל אביבי טיפוסי ולהביט מבעד לחלונות בנייניו אל קפסולות זמן זעירות ומרתקות החושפות מגוון חדרים גדושי פריטים שסגנונם נע בין המאה ה-16 ועד תחילת המאה ה-20. 

אפשר להציץ אל סלון ויקטוריאני מהמאה ה-19, לבחון מטבח אוסטרי כפרי מאותה תקופה, לבלוש אחר חפצים מבית ממכר עתיקות אנגלי לפני כמאה ושמונים שנה, או לדמיין את חייו של צייר בוהמיין במונמרטר בפריז בתחילת המאה ה-20 

בספרה האוטוביוגרפי חיי למען היופי, כתבה הגב' רובינשטיין: "מומחים ומבקרי אמנות מארצות רבות באו לראות את החדרים המיניאטוריים שאספתי, אבל אני חושבת שיותר מכול נהניתי להראותם לילדים".

הלנה רובינשטיין אספה במהלך חייה עשרות אלפי חפצים מיניאטוריים. ברשותה היו עשרות חדרים מרהיבים שהוצגו בבתיה ובסלוני היופי שלה בניו יורק ובפריז, והמבקרים בהם התפעמו מפלא העולמות הממוזערים. החל מחדר אוכל בתקופת הבארוק הספרדי דרך סלון רוקוקו צרפתי מאמצע המאה ה-18, חדר אנגלי ויקטוריאני מהמאה -19 וכלה בסטודיו פריזאי של אמן במאה ה-20. מכל אוצרות האמנות שאספה "המדאם", היו חדרי המיניאטורות חביבים עליה במיוחד. אהבתה של רובינשטיין לחדרים מיניאטוריים החלה עוד בילדותה בפולין. היא זוקפת את החשיפה הראשונה אליהן לזכות סטאשק, הגנן בבית סבא וסבתא, שגילף ריהוט מעץ לבית בובות עבור הלנה ואחיותיה בעת ביקורן שם.

בתי מיניאטורות (הידועים גם בשמות: Cabinet houses, Dollhouses, Baby houses שימשו כסמל סטטוס של בעליהם. מקורם ב"חדרי הפלאות" ההיסטוריים שהציגו אוצרות נדירים לעיני אורחי הפטרון. 

לבתי המיניאטורות היה גם תפקיד חינוכי בהוראה של ניהול משק הבית לנשים באמצעות הדגם החזותי של הבית האידיאלי. במרוצת השנים נהיו חדרי המיניאטורות לתחביב נפוץ של נשות המעמד הגבוה, ורק במאה ה-20, לאחר תמורות חברתיות וכלכליות, התבססו בתי בובות כצעצועים המיועדים למשחק ילדים. החדרים שלפנינו מעוצבים בקפידה תוך דייקנות בפרטים, גודש ועושר חומרי הכולל בין היתר: שנהב, אם הפנינה, כסף, בדולח, מהגוני, בדיל ומשי. 

מאפיינים אלו ניכרים במלוא עוצמתם בשחזורים של חפצים כגון הנברשת בחדר האוכל הוויקטוריאני, הכיריים במטבח האוסטרי, פסנתר הכנף בסטודיו במונמרטר, ותיבת האוצר בבית ממכר העתיקות הלונדוני. החדרים המגוונים משייטים בין תקופות היסטוריות שונות ובין שפע סגנונות שתאמו את אופייה הססגוני של האספנית. הם נתרמו לאוסף המוזיאון מתוך עיזבונה, הוצבו מ־1968 בביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת־זמננו , ולאחר מכן הועברו לתצוגת קבע בבניין הראשי של המוזיאון. 

בסיום הביקור בתערוכה, יצרו הילדים חדר מיניאטורות משלהם אשר תמונותיהם עלו לאתר של המוזיאוןץ

הפתיחה לקהל הרחב החל מ-27 במאי 2022ללא תאריך נעילה

אוצרת: גלית לנדאו אפשטיין

אודות juli1974

אקדמאית, אמא ל-3, יחצנית מסיבות לשעבר, עוסקת בתחום בקרת פרויקטים
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.